<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' בהר</h1>
<h2>דף יג.</h2>
והיה לכם לאחוזה. ה"ז כאחוז' מה אחוזה נקנית בכסף ובשטר ובחזקה. אף עבדים נקנין בכסף ובשטר ובחזקה. והתנחלתם אותם [לבניכם] אותם לבניכם ואין (בניהם) [בנותיכם] לבניכם. מלמד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו.
<h2>דף כה.</h2>
אחרת. פרדס בן ארבע שנים אסור לאכול ממנו שכשהוא פודהו כיצד פודין אותו אחרת. כיצד פודין את הכרם פרדס ששוה מאה זוזים פודיהו בשוה פרוטה פדוי. לפי שהלכה כשמואל שאמר הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחול. אע"פ ששמואל לא אמר אלא בשעשה אבל לכתחלה לא. במה ד"א בזמן שבית המקדש קיים. אבל בזמן שאין ב"ה קיים אפילו לכתחלה. שכן מצינו הלכה למעשה. מעשה באדם אחד שהחרים כל נכסיו בפומבדיתא בא לפני ר"י א"ל לך וטול ד' זוזים פדה נכסיך בהם והשליכם לנהר ומותרין לך שסתם חרמים לבדק הבית כשמואל שאמר הקדש שוה מנה שחיללו בשוה פרוטה מחול. אמר לו כשאמר שמואל בשעשה בזמן שבית המקדש קיים. אבל בזמן שאין ב"ה קיים אפילו לכתחלה. א"ל (ואמר) [ואם] כשמואל למה הוצרכנו ארבעה זוזים לפרסם הדבר עשה וכן [הלכה]. והפודה חייב לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הכרם. וחייב על אותו פדיון לשורפו.
<h2>דף נ:</h2>
אחרת. פרדס בן ארבע שנים אסור לאכול ממנו שכשהוא פודהו כיצד פודין אותו אחרת. כיצד פודין את הכרם פרדס ששוה מאה זוזים פודיהו בשוה פרוטה פדוי. לפי שהלכה כשמואל שאמר הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחול. אע"פ ששמואל לא אמר אלא בשעשה אבל לכתחלה לא. במה ד"א בזמן שבית המקדש קיים. אבל בזמן שאין ב"ה קיים אפילו לכתחלה. שכן מצינו הלכה למעשה. מעשה באדם אחד שהחרים כל נכסיו בפומבדיתא בא לפני ר"י א"ל לך וטול ד' זוזים פדה נכסיך בהם והשליכם לנהר ומותרין לך שסתם חרמים לבדק הבית כשמואל שאמר הקדש שוה מנה שחיללו בשוה פרוטה מחול. אמר לו כשאמר שמואל בשעשה בזמן שבית המקדש קיים. אבל בזמן שאין ב"ה קיים אפילו לכתחלה. א"ל (ואמר) [ואם] כשמואל למה הוצרכנו ארבעה זוזים לפרסם הדבר עשה וכן [הלכה]. והפודה חייב לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הכרם. וחייב על אותו פדיון לשורפו.
